Search

איך לדבר עם ילדים על וירוס הקורונה והמצב בו אנו נמצאים?

איך לתקשר את המצב לילדנו? בבוקר התעוררנו למציאות שונה. אין גן. נשארים בבית. למרות השמחה, הקפיצות והריקודים חשוב גם לדבר את הדברים. למה? איך זה שאין גן או בית ספר? למה הרחובות ריקים? למה פוגשים פחות את סבא ואת סבתא? ילדים מרגישים הכל. הם שומעים חלקי דברים, סופגים וקולטים מהבעות הפנים שלנו, מחצאי המשפטים שאנחנו מחליפים בינינו. או אולי קולטים חלקים של מידע אליו נחשפו מהסביבה (בגינה, בגן, בבית הספר וכו). אז מתרחשים שינויים ביומיום (אין לימודים, פחות אנשים ברחוב, חלק עם מסיכות) וכך הם נותרים עם חוסר וודאות ונאלצים להשלים בדמיון את מה שחסר.. ושם יש כבר עולם פנטזיות עשיר במיוחד שלרוב מפחיד יותר מהמציאות:).

גם אנחנו נמצאים במעין חוסר וודאות וזה בסדר לדבר גם אותו, זה בסדר לא לדעת הכל וזה בסדר גם להחזיק דאגה. ככה אנחנו יכולים להמחיש להם איך אנחנו מתמודדים עם דאגה ולא נותנים לה לנהל או לשתק אותנו. הבן שלי ים עוד קטני ( בן 4 וחצי) אך ערני ורגיש לסביבה. הרגשתי שיש מקום להסביר על השינויים שיהיו בזמן הקרוב עם הסבר קצר לגבי הקורונה, או איך שהוא מכנה אותה "המקרונה". התיישבתי איתו בסלון ועדכנתי שלא יהיה גן בתקופה הקרובה. הסברתי שיש שפעת בשם "קורונה" שהיא קצת שונה משפעת רגילה. אם נדבקים בה אולי יהיה כאב גרון, שיעול ותחושה לא נעימה ואז זה חולף. אבל בגלל שרוצים להבין ולהכיר אותה יותר וכדי שנוכל לשמור אחד על השני ועל אנשים אחרים אנחנו נשארים בבית, דואגים לרחוץ ידיים ומנסים להימנע מלהכניס את הידיים לפה. כדי לא להעמיס באינפורמציה, עברתי למה שאנחנו הולכים לעשות - סיפרתי שאנחנו נבנה לנו לוח זמנים שנדע מה יהיה במהלך היום. לפניי שניגשנו להכין אותו שאלתי אותו מה חשוב לו שיקרה או שישמר? הוא לא ככ הבין.. אז אמרתי שלי חשוב שהוא וצוף (אחותו הקטנה) ישחקו ביחד, אחר כך אמרתי שחשוב לי שנשמור על הסדר, כדי שיהיה לנו נעים ושנוכל למצוא דברים. הוא אמר שחשוב לו לתת חלב לבובות שלו ושחשוב לו לנגן בחדר מוזיקה. צופי אמרה שחשוב לה לאכול רוזעלך:) המשכתי והסברתי שחשוב שנעזור לצופי לישון צהריים כי היא עדיין קטנה וזקוקה לזה. אז הכנסנו את כל הדברים האלה ללוז! (לשמחתי גם את הרוזעלך). במהלך היום הוא הציע שגם נעשה ג'ימבורי בבית. אז שינינו את הלו"ז ועדכנו אותו בהתאם. הייתה לו אפשרות להחליט מה חשוב לו שיקרה ובהמשך גם הייתה לו אפשרות להשפיע, לשנות וגם לתת מקום לספונטניות. בעיניי זה החלק המשמעותי. לתת להם חוויה של ביטחון לצד אמונה שגם להם יש מקום לבחור ולעצב. אגב. את הפוסט הזה יכולתי לכתוב כי שניהם (!!) ישנים צהריים(: כאן כתבתי קצת על איך אפשר לעשות בדיוק את אותם הדברים שאנחנו עושים, רק איתם. מוזמנים לקרוא: לחזרה לדף הבית - טיפול באמצעות מוזיקה


0 views