Search

האפשרות להשתעמם בתוך הצפה של גירויים

הצצה לטיפול באמצעות מוזיקה. הפעם מתוך התבוננות בתהליך של טיפול עם ילדה מדהימה. לפני כמה שנים טיפלתי (תרפיה במוזיקה כמובן) בילדה מתוקה להפליא שביקשה שאלמד אותה להשתעמם הבקשה הזו ריגשה אותי.

הרגשתי שהיא הבינה משהו על המהות. השתוקקה להיות יותר נוכחת בכאן ועכשיו. 

במפגשים הראשונים היא הייתה קופצת מדבר לדבר. ממצה מהר. עוברת מכלי נגינה אחד לאחר. 

כמה מעייף זה היה עבורה. הצורך למלא כל רגע ולנסות להתמלא. 

זה איפשר לי הצצה למה שקורה ביומיום שלה. בבית, בבית הספר, בנסיעות. הצורך להיות כל הזמן בתזוזה, הצורך בעוד ועוד. 

לאט לאט ובעבודה משותפת עם ההורים, הקצב השתנה. בהתחלה באופן מתוכנן ומוגדר כך שהמפגש כלל 3 או 2 דברים שעשינו יחד. 

כשהקשר הפך להיות משמעותי יותר השהייה הפכה טבעית ונעימה יותר והייתה יותר פניות להעמיק, להיות ולהיות מחוברת למה שזה עושה לה מבחינה רגשית. 

*הייתה תקופה בה טיפלתי בילדים ובני נוער בבית ספר לחינוך מיוחד. במהלך המפגשים היו משתפים אותי במוזיקה שהם אוהבים להקשיב לה. אנחנו בתקופה מאוד ויזואלית, כך שהיה להם חשוב להראות לי גם את הקליפים שמלווים את השיר. הדהים אותי לראות את הדריכות שהייתה בהם. בזמן שהקשבנו לשיר הם כבר גללו מטה וחיפשו שירים או קליפים נוספים. המסך שבו צפינו בקליפ היה מוקטן (מבחירתם), כך שהייתה להם גישה לשירים נוספים. הוויתור על השירים הנוספים, הקושי להתמקד ולו לכמה דקות בשיר אחד היה קשה ואולי לא מוכר. היכולת לשהות רגע, להבין מה אני מרגיש ומה עולה בי כשאני מקשיב לשיר, לא הייתה ברורה מאליו. עבודה על המקומות האלה, אפשרה עבודה על מקומות נוספים בחיים בהם הקושי הזה עלה. המוזיקה הייתה האמצעי דרכו יכולתי להבין את החוויה של אותם ילדים בעולם. ואם מעניין אתכם להכיר או להבין קצת יותר על טיפול באמצעות מוזיקה עם מבוגרים - תוכלו לקרוא עוד כאן


24 views
  • Instagram
  • Black Facebook Icon