"מוזיקה היא כנפיים בעולם של מטה"

הדג נחש

טיפול באמצעות מוזיקה

"מוזיקה היא כנפיים בעולם של מטה"

הדג נחש

תרפיה במוזיקה - כיצד נוכל להשתמש במוזיקה בבית בכדי ליצור זמן איכות עם ילדנו.

כשאני פוגשת הורים, כחלק מליווי התהליך הטיפולי של ילדיהם. עולה תמיד ההבנה של הצורך בזמן איכות.

זמן משותף של ההורה והילד, שכל כולו מוקדש לקשר ביניהם.

בחרתי לכתוב כאן על דברים שאפשר לעשות שקשורים בעולם המוזיקה.
לא מחייב שיהיו כלי נגינה ונגיש לכולנו.

לפני הכל:

הזמן המשותף הזה, שתבחרו לכם כזמן איכות, לא יכלול מטלות או דברים ש"צריך" לעשות או מקומות ש"צריך" להגיע אליהם/ לאחר אליהם /למהר אליהם /לשכנע לגרוב גרביים אליהם:)

זה יכול להיות זמן ספונטני בבית או בכל מקום שמתחשק ומתחבר לכם להיכנס למרחב משחקי עם האהוב עליכם.

 

 

אז מה צריך?

טלפון OUT, כלי נגינה IN (גם קול הוא כלי נגינה וכן גם ידיים על השולחן יכולות ליצור תיפוף לעניין).
 

 

למה מוזיקה?:

כי היא קיימת בנו, מפעילה אותנו ומלווה אותנו עוד מימנו כעוברים ברחם. מוזיקה יכולה להרגיע, להסיח, להעציב, לשמח ולהזכיר. יש לה משמעויות והשפעה אדירה. קצב כמו גם שיר יכולים לארגן אותנו ולהפחית חרדה.

לשיר יש מבנה (בית, פזמון, התחלה, סוף, הפסקות). על שיר אפשר לחזור שוב ושוב ושוב ושוב (כמו שלמדנו שילדים כבר מאוד אוהבים) מהסיבה הפשוטה שזה מרגיע ומאפשר להם לחזות את הדבר הבא שיקרה. (יש עוד המון ספרות בנושא, אך אסיים כאן כדי שתוכלו להתחיל בהנאה המשותפת שלכם). 

אז מה עושים?

מוזמנים לבחור באחד מהרעיונות המצורפים, להתאים, לשנות או לזרום עם מה שמתאים לכם הכי טוב.

 

1. משחק חיקוי

נותנים לילד שלנו לנגן / לתופף דפוס מסוים בכלי נגינה, על הגוף, על השולחן או על הרצפה.
כל מה שנותר לעשות הוא לחזור אחרי מה שניגנו.

הסבר:

יש כאן רגעים טהורים של הקשבה, ללא מילים. התכווננות שכל כולה אליהם. אנחנו מעניקים להם חוויה של נראות ותחושת שליטה. הרבה פעמים דברים מוכתבים ומוכלים עליהם, גם אם אנחנו מאפשרים ומשתפים אותם. לידת אח, מעבר דירה, כניסה לגן, שינויי מזג אוויר ועוד המון שינויים או מעברים שהם צריכים להתמודד / לחוות. עכשיו ולרגע הזה שבמשחק, הם אלו שקובעים את מה שאתם תנגנו.

בהמשך וכשקצת יגדלו, תוכלו להוסיף חלק ובו הם אמורים לחקות ולחזור אחרי הנגינה / התיפוף שלכם. כך הם גם מתרגלים הקשבה לאחר, רגע של דחיית סיפוקים (אני צריך להמתין לתורי ולהקשיב למי שמנגן כעת) ולמדים שגם לנו יש קול / נגינה משלנו. שאנחנו והם שונים ונפרדים.

גם עם תינוקות נוכל לשחק את המשחק: כשהם מתחילים למלמל, להתנסות ולהפיק קולות מתוקים וחדשים. כל חזרה שלנו אחרי הקול שהם מפיקים מעודדת קול וחקירה נוספת. יחד אתם נכנסים לתנועה כזו של שיחה ללא מילים ובתורות. הקול של שניכם נשמע, קול מוביל לקול, לצחוק והנאה ומהווה בעצם את הבסיס להמשך התקשורת שלכם.

 

 

2. מנהל הלהקה:

מעניקים לילדנו את הטייטל של "מנהל ההרכב" או הלהקה. אפשר לשחק עם כל בני הבית, או רק שניכם. ניתן לה/ו לבחור את הכלי עליו הוא/היא ת/ינגן ואתם תבחרו את כלי הנגינה שלכם. על ידי עזרה ותיווך שלכם תוכלו להגדיר יחד סימון להתחלה ולסיום של הנגינה המשותפת.

בהמשך הם גם יוכלו להחליט האם הנגינה תהייה קצבית, איטית, שקטה או רועשת.

אפשר גם להוסיף תנועה. כשמישהו מנגן השני נע במרחב (בריקוד, דילוג, קפיצות, הליכה איטית או כל דבר שעולה לכם בראש).

 

 

3.גבולות הגוף שלנו:

קחו בריסטול גדול וציירו את קווי המתאר של האהוב עליכם כשהוא/היא שוכבים/יושבים על הדף הגדול (אפשר להתחיל עם כף היד / רגל ובהמשך לצייר את כל הגוף).

שימו מוזיקה ברקע, פעם שיר שהם אוהבים / בוחרים ופעם שיר שאתם אוהבים (תור, תור). בזמן שהמוזיקה מתנגנת אתם יכולים לצבוע ביחד ולמלא את קווי המתאר של הגוף שלהם שציירתם. הצביעה יכולה להיות על פי הקצב או על פי צבעים מסוימים בהתאם לחלקי השיר (או כל דבר שעולה לכם לראש, תנו ליצירתיות ולספונטניות שלכם מקום). (:

 

 

בטיפול באמצעות מוזיקה, נפתחת בפנינו הזדמנות להתחבר למקומות היצירתיים והספונטניים שלנו. הזדמנות לחפש את "הילד המשחק" שבנו ולתת לו ביטוי ומקום.

לפרטים נוספים 

054-2463463
maornawiofficial@gmail.com

  •  יהודה עמיחי - תל אביב 

  • נווה אילן                   

  • Black Facebook Icon